על מה אסור להתפשר במזכר הבנות בין שותפים עסקיים

מאת עו"ד אלכס בליומין

רוב היזמים שאני פוגש מתייחסים למזכר ההבנות (MOU או Term Sheet) כמו לטיוטה: תחנה בדרך ל"הסכם האמיתי". מהניסיון שלי בליווי שותפויות, זו אחת הטעויות היקרות ביותר.

הרבה פעמים מזכר ההבנות הוא ההסכם היחיד שנשאר

זה קורה הרבה. השותפים מתלהבים, חותמים על מזכר הבנות, וכותבים בו את המשפט המוכר: "הצדדים יחתמו על הסכם מפורט בתוך 60 יום". ואז מתחילים לעבוד. הכסף נכנס, המוצר נבנה, הלקוחות מגיעים, וההסכם המפורט נדחה שוב ושוב. עד שהשותפים רבים.

ואז, כשהשותפות מתפרקת, מתברר שהמסמך המחייב היחיד ביניהם הוא אותו מזכר "זמני" שאף אחד לא התייחס אליו ברצינות. בית משפט בישראל לא יתעלם ממזכר הבנות רק בגלל הכותרת שלו, או בגלל שכתוב בו שייחתם הסכם מפורט. אם המזכר מסוים מספיק ויש בו גמירת דעת, בית המשפט יכול לראות בו הסכם מחייב לכל דבר, גם אם ההסכם המפורט לא נחתם אף פעם.

המסקנה פשוטה: כותבים כל סעיף במזכר כאילו הוא הסעיף הסופי. כי ייתכן מאוד שהוא יהיה כזה.

על מה לא להתפשר

אלה הנושאים שאני מתעקש לסגור כבר במזכר עצמו, ולא "להשאיר להסכם המפורט".

1. חלוקת האחזקות, ומה קורה בדילול

כמה מחזיק כל שותף, ומה קורה כשנכנס משקיע או שותף חדש: מי מדולל, באיזה יחס, ומי מוגן. אחוזים בלי מנגנון דילול ברור הם כמעט תמיד סיבה לסכסוך.

2. מה כל שותף מביא, ומה הוא מקבל על זה

לא מספיק לכתוב "שותף א' אחראי על השיווק". כותבים מה כל אחד מתחייב להביא: כסף, עבודה, נכסים, קשרים, קניין רוחני, ומה הוא מקבל בתמורה. שותף שמשקיע כסף ושותף שמשקיע עבודה הם לא אותו דבר, וצריך לכתוב את זה במפורש.

3. מי מחליט, ומי יכול להטיל וטו

אילו החלטות מתקבלות ברוב רגיל, אילו דורשות הסכמה של כולם, ואיזו זכות וטו יש לשותף המיעוט. שותף עם 15% עלול לגלות שאין לו שום השפעה, אם לא סגרו את זה מראש.

4. איך יוצאים מהשותפות

זה הסעיף שכמעט תמיד נשכח, והוא בדיוק זה שמכריע כשיש סכסוך. איך שותף יוצא, איך מעריכים את שווי החלק שלו, מי רשאי לקנות את המניות שלו ובאילו תנאים. מנגנונים כמו BMBY, זכות סירוב ראשונה, Tag Along ו-Drag Along כדאי לכתוב כבר במזכר.

5. אי-תחרות, סודיות וקניין רוחני

למי שייך הקניין הרוחני שנוצר בזמן השותפות, ומה קורה לו כששותף יוצא. אילו מגבלות תחרות חלות ולכמה זמן. שותף שעוזב עם הטכנולוגיה או עם רשימת הלקוחות יכול לחסל את מה שנשאר מהעסק.

6. מה קורה במבוי סתום

מה עושים כששני שותפים שווים לא מגיעים להחלטה. בלי מנגנון שובר שוויון שסוכם מראש, העסק עלול להיתקע לגמרי.

"הסכם מפורט ייחתם בהמשך": מה זה אומר משפטית

משפט כמו "מסמך זה כפוף לחתימת הסכם מפורט" לא מבטיח שהמזכר לא מחייב. בית המשפט בודק מה הצדדים התכוונו ומה הם עשו: האם התחילו לפעול לפי המזכר, האם הכניסו כסף, האם התנהגו כשותפים. הרבה פעמים בית המשפט ייתן להתנהגות משקל רב יותר מאשר לכותרת.

לכן, אם אתם באמת לא רוצים שהמזכר יחייב, כתבו את זה במפורש ובבירור, ואל תתנהגו כאילו כבר סגרתם. ואם אתם רוצים שהמזכר ישקף את ההסכמות העיקריות, השקיעו בו כמו בהסכם מלא.

בשורה התחתונה

מזכר הבנות הוא לא טיוטה. בהרבה מקרים שטיפלתי בהם הוא הפך לחוזה המחייב היחיד בין הצדדים. הנחת העבודה הנכונה היא שההסכם המפורט לא ייחתם אף פעם. לכן כותבים במזכר כבר עכשיו את כל מה שלא תרצו להתווכח עליו אחר כך בבית משפט.

שאלות נפוצות

האם מזכר הבנות מחייב מבחינה משפטית? תלוי במה שכתוב בו ובמה שהצדדים עשו. אם הוא מסוים מספיק ויש בו גמירת דעת, הוא יכול לחייב כמו הסכם לכל דבר, גם אם כתוב בו שייחתם הסכם מפורט בהמשך.

מה ההבדל בין מזכר הבנות להסכם שותפות מלא? בעיקרון, המזכר מסכם את העקרונות וההסכם המלא מפרט אותם. בפועל, כשההסכם המלא לא נחתם, המזכר הוא המסמך המחייב היחיד. לכן מתייחסים אליו ברצינות.

איזה סעיף הכי נוטים לשכוח? מנגנון היציאה. בהתחלה, כשכולם מתלהבים, אף אחד לא חושב על פרידה. אבל זה בדיוק הסעיף שמכריע כשיש סכסוך.