גישור בין שותפים

מתי כדאי לנסות גישור? כשיש מחלוקת, אבל העסק עדיין עובד. כשהשותפות היא 50/50 ואף אחד לא יכול להכריע. כששותף רוצה לצאת ואין הסכמה על המחיר. וכשחשוב לשמור על העסק, על העובדים ועל הלקוחות בזמן שמחליטים.

ומתי לא? כשצריך צו דחוף מבית משפט, למשל כדי לעצור העברת כספים או מחיקת מידע. כשיש חשד לגניבה או למרמה. וכשאחד הצדדים לא מוכן לשבת בכלל. במקרים כאלה גישור יכול לבוא אחר כך, אבל לא במקום הצעד הראשון. ליטיגציה מסחרית

שיחה עם כל צד בנפרד. כל שותף מספר את הסיפור שלו, ומה חשוב לו באמת. לפעמים זה לא מה שנאמר בישיבות.

הסכם גישור. לפני שמתחילים חותמים על הסכם קצר: סודיות, לוח זמנים, ואיך מתחלק שכר הטרחה.

מפגשים משותפים ונפרדים. מדברים על מה שאפשר לסגור, ועל מה שצריך כדי לסגור את השאר. לפעמים צריך גם רואה חשבון או מעריך שווי, כדי שיהיה מספר ששני הצדדים מקבלים.

הסכם כתוב. מה שסוכם נכתב, וכל צד יכול לבדוק את ההסכם עם עורך דין משלו לפני החתימה. אפשר גם לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין.

מה שנאמר בגישור נשאר בגישור. לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, דברים שנמסרו בהליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. בנוסף, בהסכם הגישור הצדדים מתחייבים לסודיות. כך אפשר לדבר בפתיחות, בלי לחשוש שכל משפט יופיע אחר כך בכתב טענות.

ניגוד עניינים. מגשר צריך להיות ניטרלי. לכן לפני שמתחילים בודקים שאין ניגוד עניינים, ומספרים לשני הצדדים על כל קשר קודם עם מי מהם.

אני שותף בעסק בעצמי, ומלווה שותפים מההסכם הראשון ועד הפרידה. אני מכיר את הרגע שבו שני אנשים שבנו משהו יחד כבר לא מצליחים לדבר עליו.

בגישור אני לא בוחר צד. התפקיד שלי הוא לעזור לכם לראות את המספרים, את האפשרויות ואת המחיר של כל אחת מהן, ולהחליט.